פסק-דין בתיק ת"א 4858-06

1.         זהו פסק דין בתביעת התובעים לתשלום פיצויים, בגין ליקויי בניה בדירה שרכשו מהנתבעת. הוחלט לקבל את התביעה באופן חלקי, כמפורט להלן.

2.         התובעים רכשו מהנתבעת, שהינה חברת בניה, דירת קוטג' בת 5 חדרים צמודת קרקע באילת, ע"פ הסכם מכר שנחתם ביום 15.11.99. הנתבעים עברו להתגורר בדירה ביום 4.5.01, וגילו לטענתם, סמוך לאחר מכן, ליקויים רבים. בין היתר - ליקויי ריצוף, חיפוי קירות טיח, סטיה מהמפרט הטכני ועוד. התובעים פנו למומחה מטעמם, אינג' מרדכי בס, אשר ערך חוות דעת, במסגרתה פירט את הליקויים שמצא בבית, ואמד את עלות תיקונם בסך 113,010 ש"ח. בהמשך, נוהל בין הצדדים משא ומתן, וביום 24.10.02, במסגרת פגישה בהשתתפות התובעים ומנהל מחלקת שירות דיירים של הנתבעת, מר משה יפרח, הציעה הנתבעת לתקן את הליקויים העיקריים, ולסיים תיקונם, תוך 45 ימים מיום תחילת העבודה. עיקרי הדברים פורטו במסמך שנערך במהלך הפגישה האמורה, ואשר נחתם ע"י מר יפרח וע"י התובע. בהמשך, העבירה הנתבעת אל התובעים, מסמך שכותרתו "כתב פיצוי והעדר תביעות", אשר פירט את ההצעה במלואה, כאשר בין היתר נקבע במסמך, כי הנתבעת תישא בעלות "פינוי הדיירים למלון או דירה לפי הגדרת החברה לתקופת התיקונים". כן נקבע, כי הנתבעת תחזיר לתובעים סך של 2,900 ש"ח, בגין עלות חוות דעת המומחה מטעמם, ו-500 ש"ח עבור שכר ב"כ דאז. כנגד ביצוע כל האמור, נדרשו התובעים לוותר על כל תביעה נוספת מהנתבעת. המסמך לא נחתם ע"י הצדדים, והתיקונים לא בוצעו. לטענת התובעים, לאחר הבטחות שווא רבות מצד הנתבעת, הציעה הנתבעת, כי התיקונים יבוצעו ע"י קבלנים פרטיים, כאשר בפגישה שהתקיימה ביום 10.2.06, בה השתתפו נציג החברה, מר מיכאל ליפשיץ והתובעים, הועלו על הכתב סעיפי עבודה שונים, על מנת שהתובעים ימציאו הצעות מחירים לביצועם. התובעים אכן המציאו מספר הצעות מחיר לביצוע התיקונים, ואולם לטענתם, השיבה להם הנתבעת, לאחר קבלת הצעות המחיר, כי אינה מסכימה לשלם את הסכומים הנקובים בהצעות המחיר, וכי חלפה תקופת הבדק, במהלכה היתה הנתבעת מחויבת לבצע את התיקונים.

            התובעים טענו גם, כי הנתבעת הותירה בחצר הבית ובתוך הדירה פסולת בניה, בגינה נפצעו התובעת ובנם הקטין של התובעים. לכתב התביעה צורפו תמונות, המתעדות שריטות ברגליהם.

סכום התביעה נכון למועד הגשתה - 213,575 ש"ח, והוא כולל סך 145,282 ש"ח, בגין עלות התיקונים ע"פ הערכת התובעים, סך 20,000 ש"ח בגין ירידת ערך הדירה, סך 35,000 ש"ח בגין עגמת נפש ואבדן הנאה, סך 15,000 ש"ח עבור דיור חלופי לתקופת ביצוע התיקונים, וכן סך 1,450 ש"ח, עבור שכ"ט המומחה מטעם התובעים.

3.         הנתבעת הכחישה טענות התובעים, לענין היקף הליקויים בדירתם, וטענה, כי היא מצידה רצתה לתקן את הליקויים בדירה, ועמדה בעקביות על זכותה לבצע את התיקונים בעצמה, אלא שהתובעים העלו, לטענתה, דרישות מופרכות ומוגזמות, שלא היה מקום לקבלן, כתנאי להסכמתם לביצוע התיקונים על ידה. בין היתר דרשו לטענתה, להעמיד להם דיור חלופי בבית מלון בדרגה של 5 כוכבים, למשך כל תקופת ביצוע התיקונים. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה, חוות דעת המומחה מטעמה, אינג' רפאל גיל, אשר אמד את עלות תיקון כל הליקויים שאיתר בדירה, בסך 13,140 ש"ח.

4.         בהסכמת הצדדים, מינה ביהמ"ש את המהנדס והשמאי, דן אורמן, כמומחה מטעם ביהמ"ש. אינג' אורמן אמד בחוות דעתו, את עלות הליקויים שאיתר בדירה, כולל פיקוח הנדסי, ב-35,710 ש"ח, כאשר אם התיקונים יבוצעו ע"י קבלנים מזדמנים מטעם התובעים, יש להוסיף על הסכום האמור, תוספת בשיעור 25%. המומחה הכפיף אמדנו לענין עלות החלפת ריצוף באזורים מסוימים בדירה, לבדיקת מעבדה מוסמכת, וכן קבע, כי אמדנו ביחס לירידת ערך בגין סטיה מסוימת מהמפרט הטכני, כפוף להכרעה ביחס למפרט החל על הדירה. האמדנים בשלושת סעיפים אלה, מסתכמים ב-6,000 ש"ח, והמומחה פירט בצידם בחוות דעתו הערה: "לא לסיכום".

המומחה העריך, כי לצורך ביצוע התיקונים, יידרש פינוי הדיירים בדירה למשך 5 ימים.

בתשובה לשאלות ההבהרה שנשאל ע"י ב"כ התובעים, ולאחר שהועבר אליו דו"ח בדיקת מכון התקנים, ביחס לריצוף בדירה, קבע המומחה, כי יש צורך גם להחליף את הריצוף בסלון ובפינת האוכל, כאשר אם לא יימצאו אריחים זהים עבור המטבח הצמוד אליהם, יהיה צורך להחליף גם את הריצוף במטבח. המומחה אמד את עלות החלפת הריצוף כאמור, בסך 9,000 ש"ח, בנוסף לאמדן בסעיפי הריצוף בחוות דעתו. המומחה העריך, כי נוכח הצורך להחליף את האריחים בקומת הקרקע, יהיה צורך בפינוי הדיירים מהדירה למשך 10 ימים, ולא למשך 5 ימים כאמור בחוות דעתו.

5.         מטעם התובעים העידו התובע עצמו, אחיו, מר אבי מן, אשר העיד בין היתר, על הפגישה מיום 24.10.02, בה השתתף, וכן מר מאיר צרפתי, בודק במכון התקנים, אשר ערך את תעודת הבדיקה לריצוף בדירה.

            לנתבעת העיד עובדה, מר מיכאל אהרונוביץ', אשר שימש בתקופה הרלוונטית, מנהל הפרויקט, במסגרתו נבנתה הדירה.

ב"כ הצדדים גם חקרו את המומחה מטעם ביהמ"ש.

6.         שני הצדדים נשענו בסיכומיהם, על חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, כאשר התובעים, סברו, כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא הסכומים, בהם נקב המומחה, במסגרת חוות הדעת ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, וכי יש להוסיף על הסכומים האמורים, תוספת בשיעור 25%, בגין הצורך לבצע את התיקונים באמצעות קבלנים מזדמנים. התובעים טענו, כי יש להוסיף, גם את עלות החלפת כל הריצוף בדירה, וכן פיצוי עבור נזקי הגוף שסבלו לטענתם, התובעת ובנם הקטין של התובעים.

            הנתבעת טענה בסיכומיה, כי עומדת לה הזכות לתקן את הליקויים, וכי על כן, אין התובעים זכאים לתוספת בשיעור 25%, עבור ביצוע התיקונים באמצעות קבלן מטעמם. כן טענה, כי יש להפחית מאמדן המומחה סך 2,500 ש"ח, בגין ליקויים שנגרמו עקב בלאי של הדירה, וכן סך 9,000 ש"ח עבור החלפת הריצוף, משהתברר, כי תעודת מכון התקנים לענין ליקויים בריצוף, התבססה על תקן שלא עמד בתוקף במועד הבניה. הנתבעת טענה, כי יש להפחית מאמדן המומחה את עלות תיקון גרם המדרגות, בגין העדר מזקף ראש תקני לכאורה, תיקון שנאמד בסך 800 ש"ח, וזאת, משום שהמומחה התייחס למדרגות שבתוך הבית, כאלו הן ממוקמות מחוץ למבנה. הנתבעת טענה גם, כי התובעים לא הוכיחו נזקי הגוף הנטענים, שנגרמו לטענתם לתובעת ולבנם הקטין של התובעים.

7.         היות שהצדדים אינם חולקים למעשה בסיכומיהם, על ממצאי המומחה מטעם ביהמ"ש, אלא רק חלוקים ביחס לתחולת סעיפים מסוימים, הכפופים להכרעה שיפוטית, נוכח מעמדו המיוחד של המומחה כמומחה מטעם ביהמ"ש, וכאשר ממצאיו ומסקנותיו לא התערערו בחקירתו הנגדית, ברי, כי יש לאמץ את ממצאי המומחה ומסקנותיו, כפוף להערות שפירט בחוות דעתו, ולהכרעה במחלוקות שהעלו הצדדים בסיכומיהם.

8.         סבורני, כי אין לקבל את טענת הנתבעת, לפיה עומדת לה הזכות לתקן את הליקויים, שכן התובעים מנעו ממנה לממש את זכותה האמורה. הנטל לענין זה רובץ על הנתבעת, וסבורני, כי היא לא הרימה אותו. הנתבעת לא הציגה כל מכתב שלה בענין זה אל התובעים, או מסמך אחר העשוי להוכיח, כי העלו דרישות מוגזמות, בזמן המשא ומתן. התובע העיד, כי התובעים היו מוכנים לכל סידור חלופי סביר, ולא דרשו דווקא דיור בבית מלון, כנטען. התובע העיד, כי באותה עת, עמדה דירה סמוכה שבנתה הנתבעת, כשהיא פנויה, והתובעים הסכימו לעבור להתגורר בה, למשך תקופת ביצוע העבודות. גרסת התובע לענין זה, נתמכה בעדות אחיו, מר אבי מן. מצד שני, הנתבעת נמנעה מלהעיד, את מר משה יפרח, אשר ניהל את המו"מ עם התובעים. לענין זה, העיד עד הנתבעת, מר אהרונוביץ': "ש: נכון שאתה לא שמעת את המילה לא מהתובעים שהם מסרבים להתפנות לדירה הסמוכה ולא ראית גם מסמך שהם מסרבים לפינוי. ת: לא אני ניהלתי את המשא ומתן". סבורני אפוא, כי יש להעדיף את גרסת התובעים לענין זה, על פני גרסת הנתבעת.

9.         סבורני, כי אין לפסוק לזכות התובעים, את עלות החלפת הריצוף בסלון, בפינת האוכל ובמטבח, כאמור בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה. זאת, כאשר תשובת המומחה לענין זה, ניתנה בהסתמך על תעודת בדיקת מכון התקנים, במסגרתה נבדקו באופן מדגמי אריחי הריצוף בדירה, ונבחנה ההתאמה לדרישות תקן ישראלי 1555, מחודש מרץ 2003. נקבע בתעודה האמורה, כי: "הרצפה הנ"ל לא מתאימה לסעיפי התקן שנבדקו".

            הבודק, מר מאיר צרפתי העיד, כי תקן 1555 נכנס לתוקף בשנת 2003, ומכאן שלא עמד בתוקף במועד בנית הדירה. לשאלת ב"כ התובעים: "יכול להיות שגם אז לפי התקן של אז גם הריצוף לא מתאים?", השיב העד: "לא יודע". המומחה, אינג' אורמן העיד, כי קביעתו בתשובות לשאלות ההבהרה בענין זה, הסתמכה אך ורק על תעודת הבדיקה האמורה, וכי לא בדק את התקן שקדם לתקן 1555. המומחה אישר, כי מקום שלא יוכח, שהריצוף בחדרים האמורים, אינו תואם את התקן שחל במועד הבניה, הרי שלא נדרש תיקון. לשאלת ב"כ התובעים: "האם אתה מסכים לכך שהתוצאה של הריצוף לא מקובלת גם בלי קשר לתקן?", השיב המומחה: "זה יכול להחזיק עוד 100 שנה ויכול להיות שיהיה בכמה מקומות יהיה כשל של איזה שקיעה קלה של הריצוף, בגלל זה נתתי להחלטת ביהמ"ש להחליף 15 אריחים בעלות של 1,500 ש"ח שבהם היה חשד לחללים, צליל חלול".

            הוכח אפוא, כי אי ההתאמה המפורטת בתעודת הבדיקה, מתייחסת לתקן שלא חל במועד הבניה. התובעים לא הוכיחו, כי הריצוף אינו תואם, את התקן שחל במועד בנית הדירה, ומדברי המומחה נלמד, כי אין ליקוי של ממש בריצוף, מעבר לשקיעה קלה במס' אריחים, אליה התייחס בחוות דעתו, בה פורטה גם עלות תיקון הליקוי האמור.

10.        יש לקבל טענת הנתבעת, לפיה יש להפחית מסכום הפיצוי, עלות תיקון ליקויים מסוימים, שנגרמו בסבירות גבוהה, כתוצאה מבלאי, ולא כתוצאה מליקוי בעבודתה, וזאת, ביחס לסעיפים האמורים להלן: